פרעושים, קרציות ואורחים בלתי קרואים נוספים נמצאים פעמים רבות על חיית המחמד בין אם היא מתגוררת בחצר או בתוך הבית. מעבר למטרד שנגרם על ידי העקיצות, משמשים הטפילים נשאים למחלות שונות ולטפילים אחרים.
כמו כן, תגובות אלרגיות לטפילים עלולות להיות חמורות אף יותר מהנזק הישיר. במאמר זה נסקור את הטפילים העיקריים, הנזק הנגרם, ודרכי האבחון, הטיפול והמניעה.
פרעוש החתול (Ctenocephalides felis)
הוא הפרעוש הנפוץ ביותר. זהו חרק בעל גלגול מלא – ביצה- זחל- גולם- בוגר. הבוגר ניזון מדם הפונדקאי בעוד הזחלים ניזונים מחומר אורגני וחיים על הקרקע בסביבת מרבצו של בעל החיים.
נזקי הפרעוש
- אובדן דם – בעיקר בבעלי חיים צעירים או חלשים
- העברת טפילים – תולעים וטפילי דם
- אלרגיות – גירוד עד זוב דם והתקרחות
- מטרד – חוסר מנוחה וסבל
- מעבר לאדם – עקיצות הפרעוש באדם מהוות בעיקר מטרד ומקור לאלרגיות.
אבחון
בעל החיים מתגרד. ניתן לראות את צואת הפרעושים בצורת פירורים שחורים אשר הופכים לאדומים במגע עם מים (דם מעוכל). במקרים חמורים יש איזורי התקרחות. לעיתים ניתן לראות את הפרעושים עצמם, בעיקר באיזור המפשעה ובית השחי.
חשוב! גם אם לא רואים פרעוש עדיין לא ניתן לשלול נגיעות!
קרצית הכלב החומה
הטיפול
הטיפול מתבצע בטיפטוף חומר הדברה על העור, כדור לבליעה, ריסוס או שטיפות מיוחדות. יש לשלב טיפול בסביבה אשר משמשת כמאגר – שאיבת אבק, כביסה של שמיכות ושטיחים וריסוס החצר על ידי בעל מקצוע מורשה.
בכל מקרה רצוי להתייעץ עם וטרינר כדי למנוע הרעלה ולייעל את הטיפול.
קרצית הכלב החומה (Rhipicephalus sanguineus) היא הקרצית הנפוצה בארץ. שייכת למחלקת העכבישניים (לא חרק). במחזור חייה עוברת הקרצית מספר צורות התפתחות אשר ניזונות מדם כאשר נקבת השלב הבוגר נושרת לקרקע ושם מטילה ביצים. הקרצית נועצת גפי פה בעלי זיזים לעור בעל החיים ומזרימה לפצע רוק המכיל נוגדי קרישה וחומרי היצמדות ועלול להכיל גם זיהומים שונים. הקרציות ממתינות לבעלי החיים בעיקר באיזורי עשביה גבוהה.
נזקי הקרציה
- אובדן דם – בעיקר בבעלי חיים צעירים או חלשים
- העברת טפילים – בעיקר טפילי דם. חלקם גורמים למחלה קשה בכלבים – קדחת הקרצית.
- אלרגיות – נגעי עור וזיהומים מקומיים באיזור העקיצה
- מטרד – חוסר מנוחה וסבל
- מעבר לאדם – קיים סיכון להעברת טפילי דם מסוכנים לאדם. סיכון לזיהום מקום העקיצה
אבחון
ניתן לראות קרציות בשלבי חיים שונים על עור בעל החיים. יש לבדוק באוזניים ובין אצבעות הרגליים.
